פססק דין בתיק ע"ת 103/02

המערער הורשע בעבירה של נהיגה ברכב במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך או התנועה בה, עבירה על תקנה 26(4) בתקנות התעבורה, בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה וכן בעבירה של סטייה מנתיב נסיעה, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

על המערער הושתו העונשים הבאים:

א. שישה (6) חודשי פסילת רנצ"א;

ב. שלושה (3)חודשים פסילה על תנאי למשך שלוש שנים של רנצ"א;

ג. קנס בסך של 300 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

לטענת בא-כוח המערער יש מקום להקל בעונשו של המערער ולהטיל עליו עונש פסילת מינימום של שלושה (3) חודשים וזאת בהתחשב במצב המשפחתי הקשה של המערער וכן שיש להביא בחשבון את רצונו של המערער לחזור לשירות צבאי והעובדה שהעלה את הפרופיל הרפואי שלו ל-45.

אין ספק שהעונש שהוטל על המערער בנסיבות המקרה אינו חמור וזאת בשל נסיבות ביצוע העבירה והעובדה שהיו נפגעים מהתאונה שאותה גרם המערער.

נראה לי שמדובר בנסיבות מאוד יוצאות דופן המצדיקות במקרה זה מתן שיקול רב יותר לאינטרס השיקום של המערער על פני האינטרס ההרתעה והתגמול.

כפי שעולה מטענות בא-כוח המערער מדובר במשפחה שבה אביו ואמו של המערער סובלים מבעיות רפואיות.

המערער ששירת כנהג תובלה פוטר לפני מספר חודשים מהצבא מטעמים של אי כשירות רפואית. היום הוצג בפניי אישור רפואי שלפיו העלה המערער את הפרופיל הרפואי שלו ל-45 עקב רצונו העז לחזור לצבא ולהשלים את שירותו הצבאי ולסייע בפרנסת משפחתו.

נראה לי שבנסיבות האמורות לעיל יש להקל עם המערער ולסטות משורת הדין כך שעונש הפסילה יעמוד על שלושה (3) חודשים של רנצ"א.

יתר חלקי גזר הדין יישארו ללא שינוי.

יש לנכות את פסילת רשיון הנהיגה הצבאי בתקופה שבה המערער היה פסול מנהלית לנהוג ברכב צבאי.

ניתן והודע היום, 5 אוגוסט 2002, כ"ז אב תשס"ב, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

______________________

סא"ל משה רביד     -      שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן      למקור

                                                                              רס"ן       ציון   סלמנזדה